‎ספריות חשובות של הקוסטודיה של ארץ הקודש

‎למרות שלכל המנזרים בקוסטודיה ישנן ספריות משל עצמם, ישנה חלוקה לרמות חשיבות בהתייחס לעד כמה הן עתיקות, הן כספריות והן לגבי תוכנן.

ניתן להזכיר את אלו שב-אלפו (סוריה), אלכסנדריה וקהיר שבמצרים, בית לחם, נצרת, עין כרם ו-הריסה (ליד ביירות) – כולם מהמאה ה-17. אלו שבניקוסיה וב-לרנקה (קפריסין) המוקדמות אך במעט, לפחות מבחינת חלק מהאוספים שלהם (המאה ה-16).

‎ לכולם יש ערך רב בתחום של חקר האוריינט: דקדוק ומילונים של שפות אוריינטאליות, אבות הכנסייה, תיאולוגיה, אפולוגיסטיקה, קתשיזם, היסטוריה, גיאוגפיה ועוד.

‎ספריות חדשות יותר שיש להזכיר כוללות את: מנזר באב-תומא, שבדמשק, אשר נשרף ב-1860, אולם נבנה מחדש עם אוספים הנשמרים היטב; הספריה של מכון הפרנציסקאני לחקר המקרא שבמנזר ההצלפה שבירושלים שנוסד ב-1929 וכולל ספרים שהועברו מהספריה המרכזית של סאן סלבטורה והיא ממשיכה במבגמת ההעשרה; והחדשה ביותר הינה זו של המרכז לחקר האוריינט שבקהיר.

‎הספריה העולה על כולן, לפחות בעתיקותה, הינה זו של המנזר של סאן סלבטורה של הקוסטודיה של ארץ הקודש.

‎עתיקותה של הספריה המרכזית של הקוסטודיה