המרכז לחקר הנצרות המזרחית

קריאה לשירות הכנסייה: ''בואו ולכו אחריי

ההיסטוריה של מוסקי

א) הערה על ייסוד מנזר מוסקי


Iב-21 באפריל 1632 האב פאולו דה לודי, שמונה לקוסטוס ארץ הקודש פחות משנה קודם לכן (22 באוגוסט 1631), קיבל הצעה למשכן קבוע לפרנציסקנים בקהיר, מאת ג’ובני דונטו, הקונסול של ונציה. הפרנציסקנים שימשו כהני-דת עבור המושבה הוונציאנית בעיר במשך שנים רבות. למטרה זאת הסוחר הוונציאני דומניקו סאביו הניח לנזירים להשתמש בביתו, "בשכנות למקהלת הקאפלה הוונציאנית." השגרירות שכנה במחוז מוסקי, השוק המפורסם של קהיר, כיום ברחוב בנדקה (הוונציאנים) מספר 12.
ב-16 בינואר 1633 הציע אותו קונסול זכיון דומה לנזירים באלכסנדריה, "מתוך הכרה כי נכון ביותר להגן על האבות הפרנציסקנים הבאים לכאן למען הנצרות ואז ממשיכים ירושליימה…"

הודות לכך יכולים היו הפרנציסקנים לבצע את פעילויותיהם ביתר סדירות. בחלוף הזמן, הזרם הגדול של אירופאים שזכו לחסד מאת מוחמד עלי ויורשיו הפכו את מנזר מוסקי לקהילה הלטינית הגדולה ביותר בקהיר, ולה שלושה סניפים: יוסף הקדוש, בולקו ומיאדי, שלאחר מכן הפכו לפרוכיות עצמאיות. קהילת מוסקי נהנתה מן הפריחה הגדולה ביותר בעשר השנים האחרונות של המאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים, אז מנתה כ-20,000 מאמינים, רובם איטלקים, אבל גם רבים מבני מלטה, אוסטריה, סלאבים, צרפתים ובני המזרח. כנסיית מוסקי, שהיתה קתדרלה מאז 1858, היתה נקודת מפגש לכל הקבוצות האתניות הללו, והוכחה לכך ניתן למצוא בארכיונים הנרחבים של הקהילה, שרשומותיהם המוקדמות ביותר הן עוד משנת 1611. במהלך ההכנות לחגיגות חג הפסחא, בעת גדולתה של הקהילה, דרשות צום הרבעים נישאו בחמש שפות: איטלקית, מלטזית, צרפתית, גרמנית וסלאבית. פעילות קהילתית רבה נעשתה סביב כנסיית גבירתנו, שהוכרזה "מלכת מצרים" על ידי קרדינל גוסטבו טסטה בשנת 1939.
עם יצירת שלוש הקהילות, של יוסף הקדוש, בולקו ומיאדי (1920), מוסקי לא היתה כבר הקהילה הגדולה ביותר. אחרי מלחמת העולם השנייה, מספר המאמינים פחת. המהפיכה המצרית (1952), ובעיקר כיבוש תעלת סואץ (1956) גרמו להגירה גדולה. כיום הקהילה הלטינית מונה משפחות ספורות בלבד.
על מנת להחיות את המנזר הגדול, הקוסטודיה של ארץ הקודש החליטה לייסד מרכז פרציסקני ללימודי הנצרות המזרחית.

ב) המרכז הפרנציסקני ללימודי הנצרות במזרח



א) מידע כללי

ב-16 בספטמבר 1954 נחנך המרכז הפרנציסקני ללימודי הנצרות במזרח במנזר מוסקי. המייסדים היו האב המכובד ג’יאקינטו פאצ’ו הוונציאני, שהיה בזמנו קוסטוס ארץ הקודש, והמנהל הראשון, האב מרטיניאנו רונקגליה. בחנוכת המרכז השתתפו הנשיא הראשון של רפובליקת מצרים, מוחמד נגואיב, שליח האפיפיור, וכמה מכובדים חילוניים ודתיים. קוסטוס ארץ הקודש טיפח במשך זמן רב את התשוקה לייסד מפעל יצירה מזרחית.לאחר המהפיכה המצרית ב-1952 המנזר הגדול של מוסקי – שהיה בעבר הקהילה הלטינית הגדולה של קהיר – התרוקן. אז נוסד מרכז הלימודים שלנו, כדי לנצל את מבנה המנזר.
בתחילה המטרות לא היו ברורות מאוד. היו אפילו דיבורים על אוניברסיטה קתולית, ופורסמו נושאי לימוד בלימודים איסלאמיים וספרות ערבית. אבל במהרה נקבעו שני יעדים: א) להמשיך את המחקר בהיסטוריה של ארץ הקודש, על פי הדרך שהתווה האב ג’ירולמו גולובוביץ’; ב) להעצים את הלימודים בנושאי הקהילות הנוצריות במזרח התיכון. אלה עודן מטרות המרכז גם כיום.
למרכז תמיד היו שתי פעילויות עיקריות: א) מגע עם העולם התרבותי הנוצרי והלא-נוצרי; ב) פרסום מחקרים שונים על אודות הקהילות האלה.
כוונתו של האב ג’יאמבררדיני, המנהל השני של המרכז, היתה להשיג מומחה לכל קהילה. הרעיון הזה התגלה מאוחר יותר כמבוסס היטב. למעשה, המגזרים המפותחים ביותר הם אלה שהתמזל מזלם ויש להם מומחה שכזה. נכון לעכשיו, התחומים המצליחים ביותר הם קופטים, ערבים-נוצרים, ארמנים, ארץ הקודש.

ב) ספריה

לספרייה שני אגפים גדולים: כללי (תיאולוגיה, היסטוריה, גיאוגרפיה, אמנות וכו’) ונושאים מיוחדים, דהיינו המורשת התרבותית של הקהילות הנוצריות האחרות במזרח; קופטים, ערבים-נוצרים, סורים וכו’. המגזרים הייחודים האלה נמצאים לצד האגף הערבי-נוצרי, במילים אחרות החומר הנוצרי דתי-תרבותי הכתוב בערבית.
הגרעין הראשוני של הספריה היה מורכב מספרים שימושיים יותר לצורך משימתו של המרכז, שנאספו מן המנזרים השונים של הקוסטודיה. ספרים נוספים הגיעו בחלוף הזמן, אם בקנייה ישירה ואם כתרומות, או לפי מנוי לכתבי עת ואוספים. מדי פעם יש רכישות מקומיות וכן ביריד הספרים של קהיר (בסוף ינואר מדי שנה).
נכון להיום הספריה שלנו יכולה להיחשב אחת הטובות בקהיר, ייחודית בתחומה, הודות להתמחות. יש כאן למעלה מ-50,000 ספרים, כמו גם אוסף טוב של כתבי עת וכתבי יד ערבים-נוצרים ומערביים (למעלה מ-1,000) וכן אוסף נוסף של כתבי יד איסלאמיים (ממתינים לסיווג).
ארבעה ציורים גדולים יקרי-ערך, ובהם תמונות של ונציה, אולי מן המאה השמונה עשרה (אחד מתאר את ארמונו של הדוג’ה), עדיין מעלים את זכרונה של ה"סרניסימה".

ג) פרסומים

מחקר הוא הפעילות העיקרית במרכז נכון להיום. עבודת סגל המרכז והעוזרים מפורסמת בכתב העת Studia Orientalia Christiana Collectanea (SOC), הנקרא למען הנוחות SOC Collectanea, שהגיע כבר לכרך 37, או בסדרת המונוגרפיות.
‎"קולקטניאה פורסמה החל משנת 1956 והם כוללים טקסטים באיטלקית, צרפתית, ערבית וקופטית ומופץ ע"י ברספול בינלאומי (הכרכים שפורסמו לפני 2007 הינם זמינים בחנות הספרים של ארץ הקודש, מילאנו, טלפון 02 34 91 566
libreria@edizioniterrasanta.it
‎או באמצעות יצירת קשר עם המפיץ: www.brepols.net
פרסומיו של האב גבריאל ג’יאמבררדיני (שנפטר ב-1978) – הנחשב לחלוץ בלימודי הנצרות הקופטית – הם אוסף ראשון במעלה. פרט לעולם הקופטי (תרגום קופטי של גורל המתים, 1965; San Giuseppe nella tradizione copta [יוסף הקדוש במסורת הקופטית], 1966; Il Culto Mariano in Egitto [כת מרים במצרים], 1975-58; וכו’), לאב ג’יאמבררדיני היה גם עניין בהיסטוריה של הפרנציסקנים במצרים (Lettere dei Prefetti Apostolici [מכתבי נציבים אפיפיוריים], 1960; Cronaca della Missione Francescana [דברי ימי המיסיון הפרנציסקני], 1962 וכו’).
לאחר עזיבתו של ג’יאמבררדיני , מלחמת 1967, מלחמת לבנון והמחסור בסגל האטו הפרסומים במידה ניכרת, והתחדשו תחילה בשנות השמונים, ולאחר מכן ביתר שאת בתחילת שנות התשעים, הודות לבואו של עובד חדש (האב ל. קרוציאני) והמחשוב של תהליך העריכה. חלק מן הפרסומים העדכניים הטובים ביותר הם: La Cronaca di Santa Caterina [דברי ימי קתרינה הקדושה], 1994; מהדורה דו-לשונית (ערבית-לטינית) של החוק הקאנוני בכנסיות הקתוליות במזרח, 1995; ספרו המונומנטלי של איבן על’אסל l, Summa Teologica (שבעה כרכים) 1999; ואחרון, בשנת 2003, La Storia della Chiesa Copta [ההיסטוריה של הכנסיה הקופטית], 3 כרכים.
באגף הארמני מחקרים וטקסטים רבים על Eliseus the Armenian, ביוגרפיות של Georges de Skevra, ופירושו לספר ישעיהו, מסמכים הנוגעים לטבח בשנת 1915, ועוד.
הסיוע שניתן לעמנואלה טרביסן סמי, מאוניברסיטת ונציה, זוכה כך לתודה בהקדמה לספרה, Gli Ebrei Caraiti tra etnia e religione, בעמוד 16: "אבות המרכז הפרנציסקני ללימודי הנצרות במזרח בקהיר הפגינו נכונות שיש בה רגש אמיתי של אחווה לסייע לי הן חומרית בקשר עם הקהילה הקראית בקהיר, והן בהשגה – מתוך ספרייתם העשירה והמיסתורית – של טקסטים שמעולם לא חשבתי שאמצא בקהיר."

ד) יועצים

מלכתחילה, בהתחשב במיעוט הסגל, המרכז הסתייע ביועצים חיצוניים, שסיועם מהווה תמיכה יקרה מפז למרכז. נוכל לציין את עמיתינו היקרים קוש ברמסטר, אוטו מיינרדוס, פרופ’ חאטר ולאחרונה פרופ’ ב. פירונה מבית הספר ללימודי המזרח בנאפולי, פרופ’ סרה מאוניברסיטת ספיאנציה ברומא, מר אלברטו אלי ועוד.

ה) פעילויות אחרות

סגל המרכז עובד לא רק על מחקרים ופרסומים, אנשיו גם לוקחים על עצמם פעילות נוספת רבת חשיבות: הם מסייעים לקוראים. רבים המחקרים לתארים מתקדמים שנכתבו הודות למרכז שלנו. אינספור סטודנטים מן הסמינרים הדתיים של קהיר ומוסדותיה מוצאים ספרים וסיוע בספרייה שלנו. פרופסורים וסטודנטים מאוניברסיטאות מצריות, רובם מוסלמים, יכולים למצוא אצלנו תמיכה וסיוע. אנחנו שמחים לציין את הפרוגרסיביות של העולם הערבי בנושא הלימודים הנוצריים. תשומת לב מיוחדת ניתנת לתקופה הביזנטית ולמסעי הצלב. ב-1982, בסיוע שלנו, הוצגה תזה על אפרים הקדוש באוניברסיטת אל-אזהאר. אוניברסיטת קהיר ואחרות הציגו תזות העוסקות בביזנטיון תחת הרקליוס (1985), הדנה באנוטיקון, מונותלטיזם וכו’; בפילוג המזרחי והשפעתו על היחסים בין המזרח למערב; בתיאוריית הידע של בונוונטורה; ב- Contra Celsum של אוריגן. בימים אלה נעשה תרגום לערבית של דברי הימים של קפרו, אחד ההיסטוריוגרפים הראשונים של מסעי הצלב, בסיוע של פרופסור מאוניברסיטת טנטה, וכו’.

ו) סיכום

כפי שניתן לראות, המרכז מעניק שירות תרבותי גדול לעולם הנוצרי והמוסלמי במזרח התיכון. רשת היחסים שהוא מטפח עם מוסדות ואנשי תרבות במזרח ובמערב היא יקרת-ערך. על כן הוא מהווה כלי מצוין לדו-קיום ויחסים הדדיים עם האיסלאם. בעולם העובר גלובליזציה, הבנה בין תרבויות היא אחת הדרכים הטובות ביותר לבניית גשרים, והתגברות על מחלוקות והבדלים. נוכחות הנזירים במחוז עני זה עולה בקנה אחד עם הייעוד הפרנציסקני והיא יותר מתמיד תגובה לשיפור השירותים התרבותיים, החברתיים וההומניטריים האחרים.

  • יולי
    • ב
    • ג
    • ד
    • ה
    • ן
    • ש
    • א
    • 1
    • 2
    • 3
    • 4
    • 5
    • 6
    • 7
    • 8
    • 9
    • 10
    • 11
    • 12
    • 13
    • 14
    • 15
    • 16
    • 17
    • 18
    • 19
    • 20
    • 21
    • 22
    • 23
    • 24
    • 25
    • 26
    • 27
    • 28
    • 29
    • 30
    • 31

לוח שנה

03/04/2015 CELEBRATIONS

Calvary: 8.00 The Lord's Passion Via Crucis: 11.30 Holy Sepulchre: 16.00 Office – 20.10 Funeral Procession

05/04/2015 CELEBRATIONS

Easter Sunday Holy Sepulchre: 7.30 Simple Entrance – 8.00 Solemn Mass & Procession – 17.00 Daily Procession

06/04/2015 CELEBRATIONS

Emmaus (Qubeibeh): 10.00 Solemn Mass (Custos) – 14.30 Vespers Holy Sepulchre: 8.00 Solemn Mass – 17.00 Daily Procession

24/04/2015 CELEBRATIONS

Capernaum: 17.00 Solemn Mass

26/04/2015 CELEBRATIONS

Jericho: 9.30 Solemn Mass

2011 - © Gerusalemme - San Salvatore Convento Francescano St. Saviour's Monastery
P.O.B. 186 9100101 Jerusalem - tel: +972 (02) 6266 561 - email: custodia@custodia.org