תקופת ההתארגנות (1342 -1517)

קריאה לשירות הכנסייה: ''בואו ולכו אחריי

‎תקופת ההתארגנות (1342-1517)


‎כאשר הייעוד הינו לקחת את המנדט ואת מורשת הצלבנים, הפרובינציה של ארץ הקודש יזמה והחלה בכיבוש ספציפי של המקומות הקדושים ויעדה היה לייצג את האינטרסים של הכנסייה הקתולית במזרח התיכון. תחום שיפוטיה החוקי הוכר הן ע"י הכנסייה והן ע"י הרשויות האזרחיות המוסלמיות. בשנת 1347 הפרנציסקאנים התיישבו בבית לחם כתושבי קבע בבזיליקה של מערת המולד. בשנת 1363, ג'ובאנה, מלכת נאפולי וסיציליה, השיגה פירמן מהסולטאן של מצרים. מעצם משמעותו של פירמן זה, הפרנציסקאנים היו לבעלים של הבזיליקה של הקבר של הבתולה שבעמק יהושפט. בשנת 1375, מהמנזר שבבית לחם, הפרנציסקאנים גם החלו לעבוד על "מערת החלב", הממוקמת בסמוך למערת המולד של האדון [ישוע]. בשנת 1392 הם השיגו את הזכות הרשמית במערה שבגת שמנים, הממוקמת אף היא בעמק יהושפט, מספר מטרים מקברה של הבתולה מרים ובשנת 1485 הם עיצבו מחדש את מערת לידתו של יוחנן המטביל שבעין כרם.

‎עם עליית הפעילות, הצורך הורגש בחקיקה הולמת. בשנת 1377, אושר הסטאטוס הראשון של ארץ הקודש. סטאטוסים אלו התפתחו למה שמסוכם בקצרה בצו של "גראציאס אגימוס", המתאר את מספר אנשי הדת המשרתים בארץ הקודש שמספרם לא יעלה על 20. באשר לפעילותם, בנוסף לדאגתם בטיפול של עבודת האל המקומות הקדושים, על האחים הפרנציסקאנים היה גם לדאוג לעולי הרגל האירופאים שביקרו במקומות הקדושים.

‎בשנת 1414, הפרק הכללי של מסדר הפרנציסקאני נערך ב-לוזאן. כבפרקים כלליים קודמים, המשתתפים גם עסקו בבעיות של ארץ הקודש והבינו כי הכרחי להפוך את הקוסטודיה לעצמאית יותר כפרובינציה עם מספר רב יותר של אנשי דת המשרתים בה. 6 שנים אחר כך, בשנת 1430 נקבע כי הקוסטודיה של ארץ הקודש תיבחר ע:י הפרק הכללי, פרקטיקה שנשמרה משך שלוש מאות. לאחר מכן, הקוסטוד של ארץ הקודש נבחר ע"י המזכיר הכללי וע"י המועצה שלו, מנהג שממשך עד ימינו אלו.
‎בשנת 1517, הקוסטודיה של ארץ הקודש, עדיין בשלבי השגת מעמדה, זכתה באוטונומיה מוחלטת באמצעות הקונפיגורציה שלה כפרובינציה, ומאופיינת כבעלת פריבילגיות מיוחדות לחלוטין. במהלך עם ההתקדמות של עיצובה התחוקתי, הקוסטודיה קיבלה מעמד של פקולטה ואישור במספר תחומים מהכס הקדוש [וותיקן] כשבמוקד הנוכחות הדינאמית של הפרנציסקאנים בארץ הקודש. דבר זה משמעו היה כי האחים הפרנציסקאנים יכלו לעבוד ביתר יעילות, בייחוד בסיוע רוחני לעולי הרגל, אולם אף יותר בפעילות אקומנית. היה זה ההישג בהא הידיעה במהלך מועצת ונציה (1431-1443) שבו הושג פיוס בין הנוצרים של המזרח ובין הכנסייה הקתולית. הפיוס במהרה היה בעל אופי ארעי, ששרד משך שתי מאות, והפרנציסקאנים של ארץ הקודש ייצגו באופן בלעדי וכאפשרות יחידה ישירה ומאושרת במערכת היחסים בין העולם הקתולי והכנסיות של המזרח התיכון. מערכת היחסים ם הכנסיות המזרחיות המשיכו לאחר מכן, ועד ימינו אלו, בהתאמה ותיאום לזמנים שונים ולמצבים ומלווים ביוזמות רבות אחרות מטעם הוותיקן על מנת להחיות את הקשרים ואת הקשרים ואת הרוח האקומנית. למרות שליחות אפיפיורית מיוחדת זו נחקרה באופן הולם, לרוע המזל דבר זה אינו ידוע כפי שראוי להיות ידוע.

‎פעילות פרנציסקאנית נוספת גם היא אינה ידועה הינה ההיסטוריוגראפיה של הפרנציסקאנים בארץ הקודש כסיוע רוחני לסוחרים אירופאים שחיו או עברו בערים המרכזיות של מצרים, סוריה ולבנון, והתפתחו בעיקר במאה ה-15 ואילך. מפעילות עונתית , בייחוד במהלך תקופת הציפייה וצום הארבעים, במחצית השנייה של המאה ה-16 סיוע רוחני היה למתמשך פחות או יותר, עד שהיה למאפיין בולט במאה ה-17 בייסוד של מגורי קבע. הפרנציסקאנים, אשר הגיעו ראשונים כנציגי הקולוניות של הסוחרים האירופאיים, נשארו שם כשליחים בשירות לכל, "קורנים מאור ספרי הבשורה" מסביב לתושבים אשר בהדרגה הפכו לקהילות אמיתיות והולמות מבחינת פעילויות מסוגים שונים.

‎הפצת האמונה בארץ הקודש, בחלק מרגעי ההיסטוריה, גם היה מכוון לעבר המאמינים בדת האסלאם, הן באופן אישי והן באופן קולקטיבי של הבישור ; מאמצים אלו הביאו לתוצאות ארעיות וגם למותם של מספר אחים פרנציסקאנים. ב-1391 ארבעה קדושים מעונים נהרגו ואשר עברו את הליך הקנוניזציה ע"י פאול ה-6 ב-21 ביוני 1970: ניקולה טביץ (קרואטי), סטפנו דה קואנו (איטלקי), דאודאטוס מ-רודז ו-פייר מ-נרבון (צרפתים). כשמדברים אודות קדושים מעונים אלו, בנאום במהלך הקנוניזציה שלהם, האפיפיור אמר כי "אנו בנוכחות עדות פרדוקסאלית, עדות של הלם, עדות של מאמץ לשווא, משום שלא נתקבל באופן מיידי, אלא בעלת ערך עליון משום שזה בעל תוקף כמתן של העצמי."
‎ בכל מקרה, הנוכחות הפרנציסקאנית בארץ הקודש קשורה מעל לכל למקומות הקדושים ולטיפול בהם, חלקית משום שבניתוח סופי, כל שאר הפעילויות שאבו את מקורם מיעד זה והיו מכוונים לשירות זה שהינו בעל חשיבות עליונה וראשית לכנסיה כולה.

‎מהתחלת תקופה זו, אשר כינינו אותה התארגנות, הפרנציסקאנים עבוד על מנת לשפץ את המקומות הקדושים בארץ הקודש אשר הפכו לחורבות עם הזמן. בשנת 1343 חדר הסעודה האחרונה מעידן הצלבנים שופץ. בשנת 1479 תחת טיפולו ופיקוחו של האח הפרנציסקאני ג'ובאני טומאצלי מ-נאפולי, כל קורות התומכות של התקרה של כנסיית המולד שבבית לחם הוחלפו. השלמת המיזם עירבה את: הרפובליקה של ונציה, אשר תרמה את העץ הנדרש; הדוכס של בורגנדי, פיליפ הטוב, אשר שילם בעבור העבודה; ואדוארד ה-4, מלך אנגליה, שתרם את העופרת לבניין. אין אירועים רבים המתועדים בתקופה זו. יש לזכור כי התוצאות החיוביות של מו"מ מורכב ואינסופי, לרוב מעייפת כלכלית, תמיד עירב התמודדות עם נטייה של היותם של הפרנציסקאנים עשויים ללא חט.

  • דצמבר
    • ב
    • ג
    • ד
    • ה
    • ן
    • ש
    • א
    • 1
    • 2
    • 3
    • 4
    • 5
    • 6
    • 7
    • 8
    • 9
    • 10
    • 11
    • 12
    • 13
    • 14
    • 15
    • 16
    • 17
    • 18
    • 19
    • 20
    • 21
    • 22
    • 23
    • 24
    • 25
    • 26
    • 27
    • 28
    • 29
    • 30
    • 31

לוח שנה

03/04/2015 CELEBRATIONS

Calvary: 8.00 The Lord's Passion Via Crucis: 11.30 Holy Sepulchre: 16.00 Office – 20.10 Funeral Procession

05/04/2015 CELEBRATIONS

Easter Sunday Holy Sepulchre: 7.30 Simple Entrance – 8.00 Solemn Mass & Procession – 17.00 Daily Procession

06/04/2015 CELEBRATIONS

Emmaus (Qubeibeh): 10.00 Solemn Mass (Custos) – 14.30 Vespers Holy Sepulchre: 8.00 Solemn Mass – 17.00 Daily Procession

24/04/2015 CELEBRATIONS

Capernaum: 17.00 Solemn Mass

26/04/2015 CELEBRATIONS

Jericho: 9.30 Solemn Mass

2011 - © Gerusalemme - San Salvatore Convento Francescano St. Saviour's Monastery
P.O.B. 186 9100101 Jerusalem - tel: +972 (02) 6266 561 - email: custodia@custodia.org