‎תקופת הייסוד (1217-1342)

קריאה לשירות הכנסייה: ''בואו ולכו אחריי

‎תקופת הייסוד (1217-1342)

Approdo di S.Francesco ad Acco

‎הקוסטודיה של ארץ הקודש הינה לרוב מתייחסת לתיעוד של שנת 1217, כאשר הפרק הכללי הראשון של מסדר הפרנציסקאני נחוג במרים הקדושה של המלאכים, בסמוך לאסיזי. כאקט של ייאוש, פרנסיס החליט לשלוח את האחים שלו לכל האומות. העולם היה מחלק בזמנו בין הפרנציסקאנים של "הפרובינציות" ובין האחים מ-אסיזי שנשלחו לארבעת קצוות תבל. באירוע זה, ארץ הקודש לא נשכחה, אלא ארץ הקודש הופיעה בין 11 פרובינציות האם של המסדר. במסמכים, ישנה התייחסות לשמות שונים: סוריה, רומניה או אולטרה-מרינה. כולל את קונסטנטינופול ואת האימפריה שלה, יוון ואייה, אסיה הקטנה, אנטיוכיה, סוריה, פלסטינה, קפריסין, מצרים ושאר הלבנט. הפרובינציה של ארץ הקודש הן עקב היקפה הטריטוריאלי והן עקב נוכחות המקומות הקדושים זכתה לקבל יחס מיוחד. מן ההתחלה, האמינו כי זו פרובינציה החשובה ביותר של המסדר. ייתכן וזו הסיבה מדוע הפקידן את הטיפול ב"פראטה אליה", דמות קבועה באחווה המתפתחת משום שארגון זה היה מוכשר מבחינה ארגונית ומבחינת היקף החינוך. מעניין לדעת מהן היוזמות של "פראטה אליה" מבחינת ארגון וגיבוש של חלק זה במסדר, המובחן בסביבה ייחודית ומבחינת הבעיות ובשטח טריטוריאלי נרחב.הקנאות ואיכויות של ממשל טוב הבחינו אותו וסביר שהבריחו אותו במהלך השנים של המנדט והביאו לייסד את הנוכחות הפרנציסקאנית האפיפיורית בכל האזור הממוקם בדרום-מזרח אגן הים התיכון. בשנת 1219 פרנסיס הקדוש בעצמו רצה לבקר בחלק מהפרובינציה של ארץ הקודש. המסמכים העוסקים ב"עני מאסיזי" בקרב הצלבנים, מתחת לחומות דמיאטה ידועים היטב. ממש כמו המפגש שלו עם הסולטאן של מצרים, מאליק אל-כמאל, האחיין של צלאח א-דין הגדול. אותו תיעוד מוסיף כי לאחר שעזב את דמייאטה, פרנסיס הלך לסוריה. בכל מקרה, ביקורו של פרנסיס הקדוש למקומות הקדושים ודאי אירע בין השנים 1219-1220. ביחס לכך, כתב ז'ק דה ויטרי, הבישוף של עכו: "ראינו את הגעתו של האח פרנסיס, מייסד הסמדר הפרנציסקאני. הוא היה פשוט ונבער, אולם נאהב מאד ויקר לאל ולאנשים. הוא הגיע עם צבא של הצלבנים שחנה מתחת ל-דמיאטה; הוא מייד כובד על ידי כולם".

‎במהלך מסעו הקצר, פרנסיס הקדוש הפגין באמצעות התנהגותו כיצד הפרנציסקאנים בעתיד ינהגו באזור זה ואת תחום פעילותם הספציפי. בהתאם לטכניקה של העני, הבישור חייב להיעשות באופן ידידותי ובענווה רבה, ממש כפי שנעשה עם הסולטאן. כמו כן, יש לאהוב את המקומות הקדושים ולכבד את הקשר עם רגעיו הברורים ביותר של חיי ישוע. ההיסטוריונים אישרו כי לאחר המאה ה-13 ובייחוד לאחר כישלון הצלבנים, הגישה למקומות הקודשים הובטחה בשימוש באסטרטגיה חדשה, וכי המיסיון האפיפיורי בצורה של נוכחות בלתי חמושה של הפרנציסקאנים היווה תחליף לדרך הצבאית. כאשר האפיפיור גרגורי ה-9, מ-פרוגיה, היכן שהתגורר, שלח צו מתאריך ה-1 בפברואר 1230, הוא דחק בפטריארכים של אנטיוכיה וירושלים, נציגי הכס הקדוש, ולכל הבישופים והארכיבישופים, אבות המנזרים, הממונים, השמשים הארכי-שמשים וכל שאר נציגי הכנסייה אשר קיבלו את הצו לקבל ולתמוך בכל דרך אפשרית במסדר הפרנציסקאני; הוא חייב היה לחוש אינטואיטיבית שהצלבנים ייפלו ולא יממשו את יעדם ועדיך לבשר ולנסות לחיות בדו-שיח עם המוסלמים במקום להילחם בהם.

‎דבר זה מתייחס גם למקומות הקדושים. בכל מקרה, אפילו בצו של גרגורי ה-9 משנת 1230 לא ניתן להתייחס כמסמך רשמי מבחינת הכרה של תחום שיפוט של בניו של פרנסיס הקדוש בארץ הקודש, אלא זהו מסמך המכין את הקרקע לבניו להגיע לארץ הקודש ולהתיישב בה. עוד תאריך ודאי, בהתייחס לפרובינציה של ארץ הקודש, הינו 1263. בשנה זו,תחת הדרכתו של בונונטורה הקדוש, הפרק הכללי נערך בעיר פיזה.. באירוע זה, באופן טבעי, נידון הנושא של הפרובינציה של ארץ הקודש. הוחלט לקבוע את גבולותיה מסביב לאי ל קפריסין, סוריה, לבנון ופלסטינה, ולחלקה לקוסטודיות, כולל את אלו שבארץ הקודש, שיכללו את המנזר של יוחנן הקדוש מעכו, צידון, טריפולי, ירושלים ויפו.

‎הכיבוש מחדש של עכו ע"י המוסלמים ב-18 במאי 1291, ציין את תחילת הסף של הממלכה הלטינית בארץ הקודש. הנוצרים עמדו לסבול סבל רב. הפרנציסקאנים סולקו מארץ הקודש ונאלצו להית כפליטים בקפריסין היכן שלעת עתה, מוקמו המשרדים הראשיים של הפרובינציה. מהאי השכן של קפריסין, הפרנציסקאנים לא איבדו את העניין בארץ הקודש. כמו גולים מארצם, רצונם היה למצוא אמצעי לחיות ליד המקומות הקדושים. דבר לא מנע מהם את השגת יעד זה. ביקורים פרטיים וביקורים שאושרו ע"י הרשויות של הכס הקדוש על מנת לשקם את הנוכחות הקתולית הינם מתועדים היסטורית.

‎מחווה נדיבה ראשונה בעבור הפרנציסקאנים היתה מטעם הסולטאן באיברס השני (1309-10) אשר העניק להם את "כנסיית בית לחם", אולם הסולטאן מת מיד לאחר מכן ולכן האחים הפרנציסקאנים לא יכלו לממש זאת. בשנת 1322, ג'יימס מ-אראגון השיג את ההסכמה מהסולטאן של מצרים, מליק אל-כמאל נאסר, כי
‎ הקוסטודיה של כנסיית הקבר תופקד בידי הדומניקאנים. אולם דבר זה נותר על הכתב בלבד. 4 שנים אחר כך בשנת 1327 ג'יימס השני שוב פנה לשליט, הפעם לא בשם הדומיניקאנים, אלא בשם המסדר הפרנציסקאני. הצו של האפיפיור יוחנן ה-22 שפורסם ב-9 באוגוסט 1328, העניק לשר הפרובינציה שבקפריסין את הרשות לשלוח שני אחים לבקר בארץ הקודש בכל שנה, ופירש זאת בנימה זו. . ברם כל הפרקטיקות הללו יעדן היה תוכנית ארגונית. למעשה, מכיון שכבר היו פרנציסקאנים ששירתו בכנסיית הקבר בין השנים 1322-1327. בשנת 1333 הסולטאן של מצרים העניק את חדר הסעודה האחרונה לאח הפרנציסקאני רוג'ר גורין מ-אקוויטיין. הוא מיהר ובנה מנזר במקום פנוי שמצא, והמימון היה מהשליט של נפולי, רוברטו ד'אנג'יו ואשתו סנצה, ביתו של ג'ייימס הראשון, מלך מיורקה. שני שליטים אלו היו בצדק "יד ההשגחה" בעבור היעד של המקומות הקדושים: הם שיחקו תפקיד רב חשיבות בשיקומם, הן באמצעות השפעה דיפלומטית והן באמצעות סיוע כלכלי שהעניקו. תודות להם ולמאמציהם הרשויות המוסלמיות המקומיות העניקו זכויות רשמיות לפרנציסקאנים בבזיליקה של כנסית הקבר. הכרה בתחום שיפוט מצד הוותיקן אשר הורחב גם למקומות קדושים אחרים, הגיע מספר שנים אחר כך, בייחוד ב-21 בנובמבר 1342 עם הצו של "גרציאס אגמינוס" ו-"נופר קארי סימאה" הנחשבים למסקנה ברורה של מעורבות של מלך נפולי במו"מ ארוך בעבור היעד של המקומות הקדושים. בנוסף להכרה הרשמית, הצו הכיל תיאור המיועד להבטיח את המשכיות של המוסד הזה. באינטואיציה מיוחדת, המאפיין הבינ"ל של הגוף הכנסייתי והדתי הונח, מתאר את האחים שיכלו להגיע מכל פרובינציה של המסדר. בעבור שמירה על הדיסציפלינה, תואר כי בעבור כל האחים הפרנציסקאנים, באם תתרחש בעיה מרגע שנכנסו לשירות ארץ הקודש הם יהיו כפופים ומחויבים לציית לאב השומר על הר ציון, שבירושלים, נציג שר הפרובינציה המתגורר בקפריסין.


‎בשנת 1347, הפרנציסקאנים גם התמקמו באופן קבוע בבית לחם, ליד הבזיליקה של המולד. הסטאטוס הראשון של ארץ הקודש אשר ניתן לתעדו עד לשנת 1377, איפשר ללא יותר מ-20 אנשי דת לשרת במקומות הקדושים: חדר הסעודה האחרונה, כנסיית הקבר ובית לחם. הפעילות העיקרית כללה את הבטחת החיים הליטורגיים במקומות הנ"ל ולספק סיוע דתי לעולי רגל מאירופה. תיעוד משמת 1390 מפרט כי הפרובינציה של ארץ הקודש, שמשרדיה הראשיים ממוקמים בקפריסין, גם כללה את הפרובינציה של סוריה שכלל 4 מנזרים: הר ציון, כנסית הקבר, בית לחם וביירות. יש לציין כי התיעוד הזה אינו אלא מאשר את המצב שהיה קיים כבר זמן רב, הן במונחים של מספר המנזרים והן בקיומו של גוף דתי המכונה הקוסטודיה של סיריה, כנראה על מנת שלא לבלבל עם הפרובינציה של ארץ הקודש שהיתה חלק מתקופה רשמית זו בהיסטוריה והקוסטודיה קיבלה את "מותם הקדוש המעונה" עם הקרבת מספר אחים. דמם של הפרנציסקאנים תחילה נשפך בירושלים בשנת 1244 במהלך המצור של ה-חורזמים אשר שחטו באכזריות את הנוצרים ואת האחים הפרנציסקאנים. האחים, כפי שהוזכרו ע"י אלכסנדר ה-4, היו לקודשים מעונים בשנת 1257. 9 שנים מאוחר יותר, בצפת ב-1266, יותר מ-2000 נוצרים נרצחו לאחר כיבוש העיר ע"י הסולטאן באיברס. האחים הפרנציסקאנים הגיבורים שלא רצו לנטוש אותם, מתו עימם. בשנת 1268 ביפו ובאנטיוכיה נכללו גם בין הקורבנות אחים מהמסדר הפרנציסקאני. ושוב, בסוריה, בשנת 1269, 8 אחים נטבחו. בסיפור זה סופר כיצד על גופת אחד מהאחים הללו, האח קוראדו דה האליס, צף עם הגלים, ומשך שלושה ימים זרחו שני אורות. בדמשק ובטריפולי בשנת 1277 דם נוצרי נוסף נשפך ע"י חיילים של הסולטאן קילון. עכו – המקום האחרון של הממלכה הלטינית, היה במצור ע"י הסולטאן מליק אל אשרף,ויותר מ-30 אלף נוצרים ואחים פרנציסקאנים רבים נפלו לידי הרוצחים.

  • יוני
    • ב
    • ג
    • ד
    • ה
    • ן
    • ש
    • א
    • 1
    • 2
    • 3
    • 4
    • 5
    • 6
    • 7
    • 8
    • 9
    • 10
    • 11
    • 12
    • 13
    • 14
    • 15
    • 16
    • 17
    • 18
    • 19
    • 20
    • 21
    • 22
    • 23
    • 24
    • 25
    • 26
    • 27
    • 28
    • 29
    • 30

לוח שנה

03/04/2015 CELEBRATIONS

Calvary: 8.00 The Lord's Passion Via Crucis: 11.30 Holy Sepulchre: 16.00 Office – 20.10 Funeral Procession

05/04/2015 CELEBRATIONS

Easter Sunday Holy Sepulchre: 7.30 Simple Entrance – 8.00 Solemn Mass & Procession – 17.00 Daily Procession

06/04/2015 CELEBRATIONS

Emmaus (Qubeibeh): 10.00 Solemn Mass (Custos) – 14.30 Vespers Holy Sepulchre: 8.00 Solemn Mass – 17.00 Daily Procession

24/04/2015 CELEBRATIONS

Capernaum: 17.00 Solemn Mass

26/04/2015 CELEBRATIONS

Jericho: 9.30 Solemn Mass

2011 - © Gerusalemme - San Salvatore Convento Francescano St. Saviour's Monastery
P.O.B. 186 9100101 Jerusalem - tel: +972 (02) 6266 561 - email: custodia@custodia.org