מונסיניור אלברטו גורי

קריאה לשירות הכנסייה: ''בואו ולכו אחריי

מונסיניור אלברטו גורי

מונסיניור אלברטו גורי


מונסיניור אלברטו גורי היה הקוסטוד של ארץ הקודש והפטריארך הלטיני של ירושלים באחת מהתקופות הקשות ביותר בהיסטוריה של המזרח התיכון (1937-1970). הוא ניהל את הקוסטודיה של ארץ הקודש במיומנות רבה, והמשיך את המדיניות של שיתוף פעולה עם הרשויות הבריטיות כפי שעשו קודמיו.החל מאמצע 1936 ועד אמצע 1939, פלסטינה חוותה מרחץ דמים של המרד הערבי. האחים הפרנציסקאנים שפעלו באזור זה, חוו קשיים רבים במימוש ייעודם גם משום שהמרכיב הפונדמנטליסטי של התנועה הלאומית הפלסטינאית ראה את הנוצרים – גם באם מוצאם ערבי- כגיס חמישי של "הכובש הבריטי" ושל "הכובש הציוני".

כשהגיע המרד הערבי לסיומו, פרצה מלחמת העולם השנייה. הבריטים, אשר הגבילו אנשי דת גרמנים, איטלקים וצרפתים, הניחו לאב גורי לפעול בחופשיות. משך שנות המלחמה, כשעבד עם מספר אחים פרנציסקאנים מעטים, הצליח לארגן משאבים פיננסיים דלים עד כמה שיכול היה להשיג, הוא יכול היה להימנע משיתוק של המסדר בארץ הקודש. בתי ספר וסמינרים נסגרו, אולם הקוסטודיה המשיכה להבטיח טקסים דתיים במקומות קדושים ויכלה לשמור על המקומות הקדושים בבעלותה הבלעדית כמו גם לשמור על הקהילות ועל מוסדות הצדקה בתפקוד מלא.


עם סיומה של מלחמת העולם השנייה, מלחמת השחרור של היהודים כנגד בריטניה הגדולה וההתנגשויות הרציניות הראשונות עם הפלסטינאים החלו. בדו"ח לוותיקן, גורי אמר כי הקוסטודיה של ארץ הקודש - "בשעה שנותרת מחוץ ומעל לכל שאלה פוליטית" – לא יכולה להישאר אדישה לקונפליקט בהתהוותו. קונפליקט זה הדאיג אותו מאד "הן בעבור המקומות הקדושים שיש לטפל בהם בשם הכנסייה הקתולית וגם עקב עבודות טיפוח דתיות וחינוכיות בארץ זו".

במהלך מלחמת העצמאות (1948), הקוסטודיה ביקשה מהוותיקן לבצע מטלה דיפלומטית לטובת הפיכת ירושילים לבינלאומית ולאפשר גישה חופשית של פולחן דתי בכל המקומות הקדושים שהיו תחת שלטון ישראלי או ערבי. הוא גם לא חסך מאמץ לקחת פליטים ל"קאזה נובה" (בית ההארחה הפרנציסקאני) ולבתי הספר והבתים של הקוסטודיה. במטרה לספק את צרכיהם, הוא הצליח לעורר מודעות בעולם המערבי הקתולי, בייחוד בארצות הברית. ב-11 בספטמבר 1949, האפיפיור פיוס ה-12 החליט למנות אותו לפטריארך הלטיני של ירושלים. לאחר 13 שנים ארוכות כ-קוסטוד, הוא הותיר ירושה רוחנית ופסטוראלית חשובה: השיב ושמר על המקומות הקדושים; בנה כנסיות ומנזרים; ייסד והרחיב בתי ספר שהיו פתוחים לתלמידים מכל הדתות; ייסד וארגן מחדש סמינרים וקולג'ים פרנציסקאנים; שלח את אנשי הדת המוכשרים ביותר להמשיך את לימודיהם באוניברסיטאות באירופה; עודד את החפירות הארכיאולוגיות שבוצעו מטעם המכון לחקר המקרא הפרנציסקאני (ממנזר ההצלפה) וזירז את הפרסום של ממצאים מדעים ולבסוף - היה היוזם לריבוי יוזמות פסטוראליות לטובת הזרמים המזרחיים. כאשר הפך לפטריארך, המצב היה רחוק מלהיות טוב. כהני הדת של הפטריארכיה היו ללא הדרכה והכוונה מזה שנתיים וחצי והמחוז הבישופי השתרע על ארבעה מדינות (ישראל, ירדן, קפריסין ומצרים).

כשהסתיים מצב הלוחמה, הפטריארך הצליח להשיב את רוב המוסדות הדתיים שנכבשו ע"י הצבא הישראלי או ע"י הלגיון הערבי ושנים מעטות לאחר מכן, הצליח להשיג כספי פיצוי לנזקים עקב המלחמה מישראל ומירדן. אולם, חייהם של הנוצרים לא היו קלים – קשיים ואפליה, בייחוד עקב המבנה השונה כל כך של שתי המדינות – וכמו כן עקב הפליטים שלא יכלו לחזור לאזורים מוגבלים שחוו מגבלת תנועה במדינת ישראל עם המדינות השכנות – עקב דרישות של בטחון לאומי. מונסיניור גורי השמיע את קולו בפני השולטים בשתי המדינות הללו וגם הקדיש הרבה מהאנרגיה שלו לפעילויות קהילתיות. היתה זו מטלה קשה משום החסר הכרוני במשאבים פיננסיים ובמצב הפוליטי והצבאי הורכב באזור. אולם הוא לא יכול היה למנוע את התופעה הגדלה של הגירת המאמינים, שתוגברה ע"י האפלייה, חוסר פתרון לבעיית הפליטים, משברים כלכליים ומתח פוליטי.


מונסיניו גורי המשיך להעניק תשומת לב רבה לניהול ולהדרכת המחוז שלו אפילו שהוזמן לסייע בארגון ובהשתתפות במועצת הוותיקן השנייה. הוא תרם את חלקו למפגשים עם נאומים חוזרים ונשנים בעלי טבע דיסציפלינארי ושל דוקטרינה. בשנת 1964, מונסיניור גורי קיבל את שאול [פאול] ה-6 בירדן ובישראל, והיה לדמות המרכזית באירוע עם השלכות חשובות מבחינה אקומנית. לאחר ששב לירושלים בשנת 1965 בחודש דצמבר הפטריארך הקשיש שלט במחוז לתקופה נוספת של חמש שנים ומונה גם לנשיא של "הכנס האפיסקופאלי של הבישופים הלטיניים באזורים הערבים". הוא נפטר ב-25 בנובמבר 1970 בגיל 81 ונקבר בקתדראלה של הפטריארכיה, ליד קודמיו המהוללים.


הממוקם למטה בשפה האיטלקיתPDF למידע נוסף, ניתן להוריד קובץ

Full Text (Italian)

by Paolo Pieraccini

  • Mons. A. Gori Mons. A. Gori (29,27 KB)

  • אוגוסט
    • ב
    • ג
    • ד
    • ה
    • ן
    • ש
    • א
    • 1
    • 2
    • 3
    • 4
    • 5
    • 6
    • 7
    • 8
    • 9
    • 10
    • 11
    • 12
    • 13
    • 14
    • 15
    • 16
    • 17
    • 18
    • 19
    • 20
    • 21
    • 22
    • 23
    • 24
    • 25
    • 26
    • 27
    • 28
    • 29
    • 30
    • 31

לוח שנה

03/04/2015 CELEBRATIONS

Calvary: 8.00 The Lord's Passion Via Crucis: 11.30 Holy Sepulchre: 16.00 Office – 20.10 Funeral Procession

05/04/2015 CELEBRATIONS

Easter Sunday Holy Sepulchre: 7.30 Simple Entrance – 8.00 Solemn Mass & Procession – 17.00 Daily Procession

06/04/2015 CELEBRATIONS

Emmaus (Qubeibeh): 10.00 Solemn Mass (Custos) – 14.30 Vespers Holy Sepulchre: 8.00 Solemn Mass – 17.00 Daily Procession

24/04/2015 CELEBRATIONS

Capernaum: 17.00 Solemn Mass

26/04/2015 CELEBRATIONS

Jericho: 9.30 Solemn Mass

2011 - © Gerusalemme - San Salvatore Convento Francescano St. Saviour's Monastery
P.O.B. 186 9100101 Jerusalem - tel: +972 (02) 6266 561 - email: custodia@custodia.org