תומאסו אוביציני מ-נובארה

קריאה לשירות הכנסייה: ''בואו ולכו אחריי

תומאסו אוביציני מ-נובארה, מומחה בנושא פלסטינה והערבית – המאה ה-1

תומאסו אוביציני מ-נובארה

תומאסו אוביציני נולד ב-נוניו (נובארה, איטליה) בשנת 1585; הוא היה לפרנציסקאני בשנת 1608 והוסמך לכהונה. בשנת 1612 הוא מונה לכהן הדת של הקוסטודיה של ארץ הקודש, אולם באפריל 1613 הוא עזב את התפקיד והקדיש עצמו ללמוד ערבית ומונה לאח הממונה של המנזר של אלפו, שבסוריה. בשנים שחי ב-אלפו (1613-1620) היה לו תפקיד מפתח בניסיון לאחר את הקלדנים עם הכנסייה הרומית. 

ב-14 במרץ 1620 הוא מונה לקוסטוס של ארץ הקודש. . בדרכו מ-אלפו לירושלים, הוא עבר דרך נצרת היכן שראה את המקום הקדוש הזנוח של הבשורה והחליט להשיבו למקום תפילה נוצרי.
. בירושלים הוא התמודד עם מצב קשה של הקוסטודיה; הוא הכיר מספר היבטים של חיי האחים הפרנציסקאנים וקידם באופן פעיל בניית מקומות קדושים ומנזרים. 
באמצע נובמבר 1620, הוא נסע לבירות, לפגוש את האמיר פאחר א-דין והשיג בחזרה את החזקה על המקום הקדוש של נצרת (29 בנובמבר). השבת המקום הקדוש של יוחנן המטביל הקדוש שבעין כרם, אשר אירעה ב-29 באפריל 1621 , היתה תודות לו. ב-29 במאי 1621, הוא הוכרז מחדש כקוסטוס של ארץ הקודש וב-6 ביוני הוא עזב לרומא על מנת לדון בבעיות של הקוסטודיה. 

באפריל 1622 הוא ויתצר על תפקיד הקוסטוס והציע לפתוח קולג' ללימודי ערבית במנזר של שאול [פטרוס] הקדוש שב-מונטריו, רומא. . הצעותיו התקבלו והעדה של פרופגנדה פידה מינתה אותו ללמד את השפה הערבית. ברומא הוא לימד בקולג', היה ליועץ של העדה ושיתף פעולה בתרגומים לערבית של התנ"ך. 

כמו כן, הוא גם ביטא את אהבתו לארץ הקודש באמצעות כתביו. בשנת 1623, הוא פרסם חמש עבודות הכוללות ריטואלים וטקסטים של הפרנציסקאנים וכמו כן דיווח על קבלתם מחדש של נצרת ושל עין כרם לחיק הקוסטודיה. באותה שנה הוא כתב עבודה שבה הוא חשף את המצב הקשה של המקומות הקדושים שבארץ הקודש, ומכתב שבו הוא חיפש אחר הפטרוניות של משפחת מדיצי מפירנצה עבור המקום הקדוש של יוחנן המטביל שבעין כרם.

ב-1626, כששב לאיטליה, הוא ביקש רשות לעצור קודם בוונציה על מנת ללמוד פרסית כדי להיות מוכן לענות על ספר אנטי-נוצרי בפרסית שכותרתו הינה טיהור של המראה. בנובמבר 1629, הוא שב לרומא וחזר לפעילויות ההוראה הרגילות שלו, ושם הוא נפטר ב-7 בנובמבר 1632.

יותר ידוע אודות פעילותו לטובת ארץ הקודש מאשר על מומחיותו בערבית ואודות עבודות חלוצית שלו בחקר האוריינט.. כתביו על הבלשנות אשר ידועים לנו הינם:

  1. (בערבית)Isagoge Idest, breve Introductorium Arabicum, in Scientiam Logices cum versione Latina ac Theses sanctae Fidei, Romae 1621. מטרת הספר הינו להכיר למיסיונרים את המונחים הפילוסופיים והתיאולוגיים של האוריינט כך שהם יוכלו להתמודד עם המוסלמים ולהתדיין עימם.
  2. (בערבית) – דקדוק ערבי.Agrumia appellata. Cum versione Latina, ac dilucida expositione, Romae 1631. תרגום, הנלווה להערות על הדקדוק הערבי שנכתב ע"י מוחמד איבן דאוד אס-סינג'זי.
  3. תזאורוס ערבי-סורי-לטיני., Romae 1636. עריכת התרגום של חלק מהכתבים של אליאס בר סיניה, המכונה אליאס מ-נסיבי (מת לאחר 1049).
  4. סקאלה – דקדוק מצרי ומילון מצרי-ערבי-לטיני. Grammatica egiziana e dizionario egiziano-arabo-latino. כתבי יד קופטיים הכוללים דקדוק ואוצר מילין. כתב יד זה כולל את כל התרגומים המלאים של הדקדוק מאת ג'יובאני אס-סמנודי, הדקדוק הלא שלם מאת אסאד אבו-פרג' איבן אל-אסל, הדקדוק הלא שלם מאת ג'ון אל-ווג'יה אל-קלובי והמילון הלא שלם של אבו-ברקת. התרגום הינו ללטינית ולאיטלקית. ישנו תעתיק באותיות לטיניות של ההגייה בקופטית שהיתה נהוגה במצרים במאה ה-17. 

    גם תודות ל-אוביציני המערב למד אודות הכתבים מסיני.. באסופה של כתבי יד אלו הוא כי כאשר עלה להר סיני, הנזירים הראו לו כתב יד שהם ייחסו לנביא ירמיהו. 

    ישנם גם 56 מכתבים מעניינים של אוביציני. באחד מהמכתבים הללו , מתאריך ה-10 בינואר 1618, ל-פייטרו דלה ואלה, המטייל האיטלקי הנודע, הוא חשף את השחיקה שלו בידע של העברית, הסורית והערבית. ב-5 בדצמבר 1623, הוא כתב מכתב לקרדינל [חשמן] פרדריקו בורמיאו (1564-1631) אשר נלווה לחמשת החומשים השומרוני, כתב יד חשוב מלפני המאה ה-10 ושהינו עדיין בספריית אמברוסיאנה, מילנו. 

    מאת מיקלה פיצירילו ו-ג' קלאודיו בוטיני
    מתערוכת הצילומים: הפרנציסקאנים והאוריינט הנוצרי – אבני דרך של נוכחות ארוכת שנים
    לרגל 50 השנים לייסוד של המרכז הפרנציסקאני לחקר הנצרות המזר

תומאסו אוביציני מ-נובארה, מומחה בנושא פלסטינה והערבית – המאה ה-1

תומאסו אוביציני נולד ב-נוניו (נובארה, איטליה) בשנת 1585; הוא היה לפרנציסקאני בשנת 1608 והוסמך לכהונה. בשנת 1612 הוא מונה לכהן הדת של הקוסטודיה של ארץ הקודש, אולם באפריל 1613 הוא עזב את התפקיד והקדיש עצמו ללמוד ערבית ומונה לאח הממונה של המנזר של אלפו, שבסוריה. בשנים שחי ב-אלפו (1613-1620) היה לו תפקיד מפתח בניסיון לאחר את הקלדנים עם הכנסייה הרומית. 

ב-14 במרץ 1620 הוא מונה לקוסטוס של ארץ הקודש. . בדרכו מ-אלפו לירושלים, הוא עבר דרך נצרת היכן שראה את המקום הקדוש הזנוח של הבשורה והחליט להשיבו למקום תפילה נוצרי.
. בירושלים הוא התמודד עם מצב קשה של הקוסטודיה; הוא הכיר מספר היבטים של חיי האחים הפרנציסקאנים וקידם באופן פעיל בניית מקומות קדושים ומנזרים. 
באמצע נובמבר 1620, הוא נסע לבירות, לפגוש את האמיר פאחר א-דין והשיג בחזרה את החזקה על המקום הקדוש של נצרת (29 בנובמבר). השבת המקום הקדוש של יוחנן המטביל הקדוש שבעין כרם, אשר אירעה ב-29 באפריל 1621 , היתה תודות לו. ב-29 במאי 1621, הוא הוכרז מחדש כקוסטוס של ארץ הקודש וב-6 ביוני הוא עזב לרומא על מנת לדון בבעיות של הקוסטודיה. 

באפריל 1622 הוא ויתצר על תפקיד הקוסטוס והציע לפתוח קולג' ללימודי ערבית במנזר של שאול [פטרוס] הקדוש שב-מונטריו, רומא. . הצעותיו התקבלו והעדה של פרופגנדה פידה מינתה אותו ללמד את השפה הערבית. ברומא הוא לימד בקולג', היה ליועץ של העדה ושיתף פעולה בתרגומים לערבית של התנ"ך. 

כמו כן, הוא גם ביטא את אהבתו לארץ הקודש באמצעות כתביו. בשנת 1623, הוא פרסם חמש עבודות הכוללות ריטואלים וטקסטים של הפרנציסקאנים וכמו כן דיווח על קבלתם מחדש של נצרת ושל עין כרם לחיק הקוסטודיה. באותה שנה הוא כתב עבודה שבה הוא חשף את המצב הקשה של המקומות הקדושים שבארץ הקודש, ומכתב שבו הוא חיפש אחר הפטרוניות של משפחת מדיצי מפירנצה עבור המקום הקדוש של יוחנן המטביל שבעין כרם.

ב-1626, כששב לאיטליה, הוא ביקש רשות לעצור קודם בוונציה על מנת ללמוד פרסית כדי להיות מוכן לענות על ספר אנטי-נוצרי בפרסית שכותרתו הינה טיהור של המראה. בנובמבר 1629, הוא שב לרומא וחזר לפעילויות ההוראה הרגילות שלו, ושם הוא נפטר ב-7 בנובמבר 1632.

יותר ידוע אודות פעילותו לטובת ארץ הקודש מאשר על מומחיותו בערבית ואודות עבודות חלוצית שלו בחקר האוריינט.. כתביו על הבלשנות אשר ידועים לנו הינם:

  1. (בערבית)Isagoge Idest, breve Introductorium Arabicum, in Scientiam Logices cum versione Latina ac Theses sanctae Fidei, Romae 1621. מטרת הספר הינו להכיר למיסיונרים את המונחים הפילוסופיים והתיאולוגיים של האוריינט כך שהם יוכלו להתמודד עם המוסלמים ולהתדיין עימם.
  2. (בערבית) – דקדוק ערבי.Agrumia appellata. Cum versione Latina, ac dilucida expositione, Romae 1631. תרגום, הנלווה להערות על הדקדוק הערבי שנכתב ע"י מוחמד איבן דאוד אס-סינג'זי.
  3. תזאורוס ערבי-סורי-לטיני., Romae 1636. עריכת התרגום של חלק מהכתבים של אליאס בר סיניה, המכונה אליאס מ-נסיבי (מת לאחר 1049).
  4. סקאלה – דקדוק מצרי ומילון מצרי-ערבי-לטיני. Grammatica egiziana e dizionario egiziano-arabo-latino. כתבי יד קופטיים הכוללים דקדוק ואוצר מילין. כתב יד זה כולל את כל התרגומים המלאים של הדקדוק מאת ג'יובאני אס-סמנודי, הדקדוק הלא שלם מאת אסאד אבו-פרג' איבן אל-אסל, הדקדוק הלא שלם מאת ג'ון אל-ווג'יה אל-קלובי והמילון הלא שלם של אבו-ברקת. התרגום הינו ללטינית ולאיטלקית. ישנו תעתיק באותיות לטיניות של ההגייה בקופטית שהיתה נהוגה במצרים במאה ה-17. 

    גם תודות ל-אוביציני המערב למד אודות הכתבים מסיני.. באסופה של כתבי יד אלו הוא כי כאשר עלה להר סיני, הנזירים הראו לו כתב יד שהם ייחסו לנביא ירמיהו. 

    ישנם גם 56 מכתבים מעניינים של אוביציני. באחד מהמכתבים הללו , מתאריך ה-10 בינואר 1618, ל-פייטרו דלה ואלה, המטייל האיטלקי הנודע, הוא חשף את השחיקה שלו בידע של העברית, הסורית והערבית. ב-5 בדצמבר 1623, הוא כתב מכתב לקרדינל [חשמן] פרדריקו בורמיאו (1564-1631) אשר נלווה לחמשת החומשים השומרוני, כתב יד חשוב מלפני המאה ה-10 ושהינו עדיין בספריית אמברוסיאנה, מילנו. 

    מאת מיקלה פיצירילו ו-ג' קלאודיו בוטיני
    מתערוכת הצילומים: הפרנציסקאנים והאוריינט הנוצרי – אבני דרך של נוכחות ארוכת שנים
    לרגל 50 השנים לייסוד של המרכז הפרנציסקאני לחקר הנצרות המזר

  • אוקטובר
    • ב
    • ג
    • ד
    • ה
    • ן
    • ש
    • א
    • 1
    • 2
    • 3
    • 4
    • 5
    • 6
    • 7
    • 8
    • 9
    • 10
    • 11
    • 12
    • 13
    • 14
    • 15
    • 16
    • 17
    • 18
    • 19
    • 20
    • 21
    • 22
    • 23
    • 24
    • 25
    • 26
    • 27
    • 28
    • 29
    • 30
    • 31

לוח שנה

03/04/2015 CELEBRATIONS

Calvary: 8.00 The Lord's Passion Via Crucis: 11.30 Holy Sepulchre: 16.00 Office – 20.10 Funeral Procession

05/04/2015 CELEBRATIONS

Easter Sunday Holy Sepulchre: 7.30 Simple Entrance – 8.00 Solemn Mass & Procession – 17.00 Daily Procession

06/04/2015 CELEBRATIONS

Emmaus (Qubeibeh): 10.00 Solemn Mass (Custos) – 14.30 Vespers Holy Sepulchre: 8.00 Solemn Mass – 17.00 Daily Procession

24/04/2015 CELEBRATIONS

Capernaum: 17.00 Solemn Mass

26/04/2015 CELEBRATIONS

Jericho: 9.30 Solemn Mass

2011 - © Gerusalemme - San Salvatore Convento Francescano St. Saviour's Monastery
P.O.B. 186 9100101 Jerusalem - tel: +972 (02) 6266 561 - email: custodia@custodia.org